חנות קטנה, מרכולית

סופרמרקט, מרכול והתפתחותם בישראל: מסורת וחדשנות על מדפי ההיסטוריה

מן המכולת השכונתית אל המרכול המודרני – נוסטלגיה ושינוי

ראשיתו של המסחר במזון בישראל נעוצה בחנויות המכולת הקטנות והשכונתיות, שהיוו מוקד חברתי וכלכלי חשוב עד לשנות ה-70 של המאה ה-20. חנויות אלו, לרוב בבעלות משפחתית, התאפיינו בקשר אישי הדוק עם הלקוחות, היכרות עם הרגלי הצריכה של כל משפחה ומתן שירות אישי. המגוון היה מצומצם יחסית, והקנייה התבצעה לרוב על ידי בקשה מהחנווני, שלאחר מכן אסף את המוצרים מהמדפים הגבוהים או מהמחסן. אווירה אינטימית זו, של קשר בלתי אמצעי בין המוכר לקונה, הלכה ודעכה עם כניסתם של המרכולים הגדולים. המעבר מהמכולת הקטנה למרכול (חנות קטנה, מרכולית) המודרני סימן שינוי תרבותי עמוק, שבו מקום האינטימיות פינה את מקומו ליעילות ולמגוון רחב יותר של מוצרים. שינוי זה לא היה רק טכני, אלא שיקף גם שינויים בהרגלי הצריכה, באורח החיים ובחברה הישראלית בכלל. המרכול הפך לסמל של צריכה מודרנית, המונית ונגישה יותר, אך גם הביא עמו אובדן מסוים של הקשר האישי והקהילתי שאפיין את המכולת השכונתית.

שנות ה-50 וה-60: לידת המרכול הראשון והתנגדות השוק

שנות ה-50 וה-60 היוו נקודת מפנה בתולדות המסחר בישראל עם כניסתו של המרכול הראשון. בשנת 1958 פתחה חברת "שופרסל" את המרכול (חנות קטנה, מרכולית) הראשון שלה ברחוב בן יהודה בתל אביב, אירוע שסימן את תחילתו של עידן חדש. פתיחת המרכול לוותה בהתנגדות עזה מצד בעלי המכולות והסוחרים המסורתיים, שחשו מאוימים מהתחרות החדשה. ביום הפתיחה אף התקיימה שביתה של חנווני המכולות, הירקות והאטליזים בתל אביב כאות מחאה. למרות ההתנגדות, זכה המרכול החדש לפופולריות רבה בקרב הציבור, שגילה עניין רב בשיטת הקנייה החדשה – שירות עצמי, מגוון רחב יותר של מוצרים ומחירים תחרותיים. לצד המרכולים, המשיכו לפעול באותה תקופה גם הצרכניות, שחלקן אף פעלו בשיטת שירות עצמי. בשנת 1960 נפתח "שפע חן", מרכול גדול מטעם אגודות הצרכנים, שהיווה תחרות נוספת למרכולים הפרטיים. תחרות זו הובילה לתופעה של "מלחמות מחירים" בין הצרכניות למרכולים, שהיטיבה עם הצרכנים אך גם יצרה קשיים עבור עסקים קטנים.

התרחבות וחדשנות טכנולוגית בשנות ה-70 וה-80

שנות ה-70 וה-80 התאפיינו בהמשך התרחבות רשתות המרכולים ואימוץ טכנולוגיות חדשות. רשתות כמו שופרסל המשיכו לפתוח סניפים נוספים ברחבי הארץ, והמרכול הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של הישראלים. בשנת 1979 הוכנסה לראשונה קופה רושמת בסניפי שופרסל, חידוש טכנולוגי ששיפר את יעילות התפעול וניהול המלאי. בנוסף לחידושים טכנולוגיים, החלו המרכולים להציע שירותים נוספים ששינו את חוויית הקנייה: שעות פתיחה מורחבות, מכירת מאפים טריים ואוכל מוכן, קבלת כרטיסי אשראי ואף שירות משלוחים ללקוחות. שינויים אלו שיקפו את ההבנה הגוברת של הרשתות את צורכי הצרכנים ואת הרצון להתאים את עצמן לאורח החיים המודרני.

שנות ה-90: גל עלייה וצמיחת רשתות חדשות

שנות ה-90 הביאו עמן גל עלייה גדול מברית המועצות, שהשפיע באופן משמעותי על שוק המזון בישראל. גידול האוכלוסייה יצר ביקוש גובר למזון ומגוון רחב יותר של מוצרים, והביא לצמיחתן של רשתות חדשות כמו טיב טעם, יוחננוף, יינות ביתן ומחסני השוק. רשתות אלו הציעו מגוון שונה של מוצרים, מחירים תחרותיים וקהלי יעד מגוונים, והגבירו את התחרות בשוק. במקביל, רשת מגה קמעונאות התרחבה מאוד ופתחה רשת דיסקאונט בשם "סופר-סנטר" ורשת היפרמרקטים בשם "מגה". בשנת 1999 התמזגו שלוש רשתות מרכולים – קו-אופ צפון, סופרשוק וגרינברג – ליצירת רשת קלאבמרקט, שהפכה לאחת הגדולות בישראל. עם זאת, בשנת 2005 נקלעה קלאבמרקט לקשיים כלכליים ונרכשה על ידי שופרסל.

המאה ה-21: מודעות בריאותית, מותגים פרטיים ורשתות דיסקאונט

תחילת המאה ה-21 התאפיינה במגמות חדשות שעיצבו את שוק המזון בישראל. עליית המודעות לתזונה בריאה הביאה לפתיחת רשתות טבע כמו עדן טבע מרקט וניצת הדובדבן, וכן לצמיחתה של אורגניק מרקט (שנרכשה מאוחר יותר על ידי שופרסל והפכה לשופרסל green). מגמה נוספת הייתה התחזקות המותגים הפרטיים של רשתות המרכולים, שהציעו מוצרים במחירים נמוכים יותר מהמותגים המובילים. כמו כן, התחזקו אתרי השוואות המחירים באינטרנט, והביאו לעלייה בביקוש למשלוחים אונליין. תופעה בולטת נוספת הייתה צמיחתן של רשתות הדיסקאונט כמו רמי לוי, אושר עד, ויקטורי וקופיקס, שהציעו מחירים נמוכים במיוחד וצברו פופולריות רבה בקרב הצרכנים.

חוק המזון והשפעתו על השוק

בעקבות המחאה החברתית של 2011, שנגעה בין היתר גם ביוקר המחיה, נחקק בשנת 2014 חוק המזון. מטרת החוק הייתה להגביר את התחרות בשוק המזון ולהוזיל את המחירים לצרכנים. החוק כלל שלושה פרקים מרכזיים: שקיפות מחירים, הגבלת התרחבות רשתות דומיננטיות והסדרת היחסים בין רשתות לספקים. עם זאת, בדיקות שנערכו לאחר מספר שנים גילו כי חלק מסעיפי החוק לא נאכפו כראוי, וכי הרווחים של הרשתות גדלו מבלי שהצרכנים נהנו מהוזלה משמעותית במחירים. בנוסף, קריסתה של מגה קמעונאות ב-2015 יצרה טלטלה בשוק ושינתה את מפת התחרות.

**