ציפור המנקבת גזעי עצים
נקראים ונקריים – מבט כללי על משפחה מרתקת של עופות
סדרת הנקראים (Piciformes) מהווה קבוצה מגוונת של עופות, הכוללת תשע משפחות. המשפחה הבולטת והמוכרת ביותר בסדרה זו היא משפחת הנקריים (Picidae), המונה כ-230 מינים ברחבי העולם. הנקריים מתאפיינים במבנה גוף ייחודי המותאם לאורח חייהם: מקור חזק וישר המשמש לנקירה בעץ, לשון ארוכה ודביקה לליקוט חרקים, ורגליים בעלות ארבע אצבעות – שתיים פונות קדימה ושתיים לאחור – המאפשרות אחיזה יציבה על גזעי עצים. מגוון הגדלים במשפחה זו מרשים, כאשר הנקר הגדול ביותר, הנקר הסלטי הגדול (Mulleripicus pulverulentus), מגיע לאורך של 50 ס"מ ומשקל של 450 גרם, בעוד שהקטן ביותר, נקר בר-החזה (Picumnus aurifrons), אורכו רק 8 ס"מ ומשקלו 7 גרם. התאמה אנטומית מעניינת נוספת של הנקריים היא בלוטות רוק מיוחדות, המסייעות בתפיסת חרקים באמצעות הלשון הארוכה והדביקה.
הסבראש – הנקר שאינו נוקר
בתוך משפחת הנקריים, הסוג סבראש (Jynx) מהווה יוצא דופן מעניין. סוג זה כולל שני מינים בלבד, כאשר המוכר מביניהם הוא הסבראש המצוי (Jynx torquilla). בניגוד לרוב בני משפחתו, הסבראש אינו נוקר בעצים לצורך מציאת מזון או יצירת חללי קינון. במקום זאת, הוא מתמחה בליקוט נמלים וחרקים אחרים מעל פני הקרקע או מסדקים בקליפת העץ, תוך שימוש בלשונו הארוכה והדביקה. שמו העברי, "סבראש", ניתן לו בשל יכולתו יוצאת הדופן לסובב את ראשו כמעט ב-180 מעלות. תכונה זו משמשת אותו כמנגנון הגנה: במצבי סכנה, הסבראש מפתל את ראשו ומשמיע קול לחישה הדומה לזה של נחש, יוצר אפקט מרתיע כלפי טורפים פוטנציאליים. מראהו של הסבראש שונה מזה של נקרים אחרים: צבעיו חומים-אפרפרים, המקנים לו הסוואה מצוינת על רקע קליפת העץ, והמקור שלו קצר וחלש יחסית לזה של נקרים אחרים.
מסעות הסבראש – נדידה ותפוצה עולמית
הסבראש המצוי הוא מין נודד בעל תפוצה רחבה, המשתרעת על פני אזורים נרחבים באירופה ואסיה. בעונת הקינון, מאפריל עד ספטמבר, הוא מאכלס אזורים ממוזגים באירופה ואסיה, מספרד במערב ועד יפן במזרח. עם בוא הסתיו, הסבראשים יוצאים למסע נדידה ארוך ומורכב. רוב האוכלוסייה האירופית נודדת דרומה לאפריקה, כאשר חלק מהפרטים חוצים את הים התיכון ישירות, בעוד אחרים עוקפים אותו דרך חצי האי האיברי או דרך הבלקנים והמזרח התיכון. הסבראשים מאסיה נודדים לדרום ודרום-מזרח היבשת, כולל הודו וחלקים מדרום-מזרח אסיה. מעניין לציין כי ישנן אוכלוסיות מסוימות, בעיקר באיים כמו קורסיקה, סרדיניה וקפריסין, שהן יציבות או נודדות למרחקים קצרים בלבד. בישראל, הסבראש נצפה בעיקר כחולף בעונות הנדידה, עם מספר קטן של פרטים החורפים באזורינו. בחירת בית הגידול של הסבראש מגוונת, אך הוא מעדיף אזורים פתוחים או פתוחים למחצה עם עצים פזורים, כגון שולי יערות, פארקים, מטעים וגנים גדולים. הוא נמנע מיערות צפופים ומאזורים חסרי עצים לחלוטין.
הנקר הסורי – אומן הנקירה של ארצנו
הנקר הסורי (Dendrocopos syriacus) הוא אחד משני מיני הנקריים המקננים דרך קבע בישראל. בניגוד לסבראש, הנקר הסורי מציג את כל המאפיינים הקלאסיים של משפחת הנקריים. אורכו נע בין 22 ל-25 סנטימטרים, ומשקלו מגיע עד 80 גרם. צבעיו בולטים: שחור ולבן עם כתמים אדומים, כאשר הזכר מתאפיין בכתם אדום על העורף שאינו קיים אצל הנקבה. המקור החזק והישר של הנקר הסורי משמש אותו לשתי מטרות עיקריות: חיפוש אחר מזון וחציבת חללי קינון. בחיפוש אחר מזון, הנקר (ציפור המנקבת גזעי עצים) מנקר בקליפת העץ כדי לחשוף מחילות של חרקים וזחלים. לאחר איתור הטרף, הוא משתמש בלשונו הארוכה והדביקה כדי לשלוף אותו מתוך המחילה. הנקישות על העץ משמשות גם כצורת תקשורת: הן מסמנות טריטוריה ומשמשות לתקשורת בין בני זוג. בניגוד לסבראש, הנקר הסורי אינו נודד ונשאר באזור מחייתו לאורך כל השנה. הוא מאכלס מגוון רחב של בתי גידול, כולל יערות, פארקים, מטעים ואפילו אזורים עירוניים עם עצים בוגרים.
מחדרי הלידה של היער – רבייה וקינון אצל הנקריים
תהליכי הרבייה והקינון של הנקריים מדגימים את ההתאמות המיוחדות של משפחה זו לחיים ביער. הנקר הסורי, כדוגמה מייצגת, מתחיל את עונת הרבייה שלו באביב. הזכר והנקבה חוצבים יחד חלל קינון בגזע עץ רך או רקוב, כאשר הזכר מבצע את רוב העבודה. מפתח הכניסה לקן הוא חור עגול בקוטר של כ-5 סנטימטרים, ממנו נמשכת מחילה פנימה ולמטה לעומק של עד 40 סנטימטרים. בתחתית המחילה, על מצע של שבבי עץ, מטילה הנקבה 3-7 ביצים לבנות. שני בני הזוג מתחלקים במשימות הדגירה, כאשר הזכר לוקח על עצמו את משמרת הלילה. לאחר כ-11 ימי דגירה בוקעים הגוזלים, עירומים ועיוורים. שני ההורים מטפלים בגוזלים ומאכילים אותם במשך כ-25 ימים עד לפריחתם מהקן. לעומת זאת, הסבראש אינו חוצב את הקן בעצמו, אלא משתמש בחללים טבעיים בעצים או בקינים נטושים של נקרים אחרים. הוא מטיל 7-12 ביצים, ותקופת הדגירה נמשכת כ-12 ימים. הגוזלים נשארים בקן כ-20 ימים לפני פריחתם. חשוב לציין כי חללי הקינון שיוצרים הנקרים משמשים לאחר מכן מגוון רחב של בעלי חיים אחרים, כגון עטלפים, סנאים ומיני ציפורים אחרות, ובכך תורמים לשמירה על המגוון הביולוגי ביער.
נקרים בטבע ובסביבת האדם – השפעות הדדיות
הנקריים ממלאים תפקיד אקולוגי חשוב במערכות היער ובסביבות אחרות בהן הם חיים. פעילות הנקירה שלהם מסייעת בוויסות אוכלוסיות של חרקים מזיקים לעצים, ובכך תורמת לבריאות היער. יתרה מזאת, חללי הקינון שהם יוצרים מספקים מקומות מחיה למגוון רחב של בעלי חיים אחרים, מה שמגביר את המורכבות האקולוגית ואת המגוון הביולוגי של בית הגידול. עם זאת, היחסים בין נקרים לבני אדם הם מורכבים. מצד אחד, נקרים נחשבים לעופות מועילים בשל תפקידם בהדברה טבעית של מזיקים. מצד שני, הם עלולים לגרום נזק למטעים, לעצי נוי ולמבנים עץ. הנקר הסורי, למשל, ידוע בנטייתו לנקר בצינורות השקיה וטפטפות במטעים, מה שגורם לנזקים כלכליים. בסביבות עירוניות, נקרים עשויים לנקר (ציפור המנקבת גזעי עצים) במבנים ובעמודי טלפון, דבר שיכול להוביל לקונפליקטים עם בני אדם. עם זאת, נוכחותם של נקרים בערים מוסיפה ערך אקולוגי ואסתטי לסביבה העירונית, ומספקת הזדמנויות לתושבים להתחבר לטבע. האתגר העומד בפני מתכנני ערים ומנהלי שטחים פתוחים הוא למצוא את האיזון הנכון בין צרכי האדם לבין שמירה על בתי הגידול והמגוון הביולוגי שהנקרים מייצגים.
לשמור על הנוקרים – אתגרי השימור של נקריים בעולם המשתנה
למרות שרוב מיני הנקריים אינם נמצאים בסכנת הכחדה מיידית, הם ניצבים בפני אתגרי שימור משמעותיים בעולם המשתנה. האיום המרכזי על אוכלוסיות הנקריים הוא אובדן ופיצול של בתי גידול, בעיקר כתוצאה מכריתת יערות, פיתוח עירוני והמרת שטחים טבעיים לשטחי חקלאות. מינים כמו הסבראש, הזקוקים למרחבים פתוחים עם עצים מפוזרים, נפגעים במיוחד מתהליכים אלה. שימוש נרחב בחומרי הדברה בחקלאות מהווה איום נוסף, שכן הוא מפחית את זמינות המזון עבור הנקריים ועלול לגרום להרעלות. שינויי האקלים מציבים אתגר נוסף, שכן הם משפיעים על תזמון הנדידה, זמינות המזון ומבנה בתי הגידול.