מושב בבקעת הירדן

בקעת הירדן: צומת דרכים בין יבשות

בקעת הירדן, או כפי שהיא מכונה לעיתים "הבקעה" בהקשר להתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, היא ליבת הבקע הסורי-אפריקני בישראל. היא נמתחת לאורך נהר הירדן, ממקורותיו בצפון ועד ים המלח בדרום, ומהווה פרוזדור צר וארוך המשלב נופי בראשית עם התפתחות אנושית. היא גובלת בירדן במזרח, בגולן, לבנון והגליל בצפון, וביהודה ושומרון במערב. הבקעה המערבית, שבשליטה ישראלית, נחלקת לבקעת בית שאן, צרתן, פצאל ויריחו, ומאכלסת כ-65,000 פלסטינים וכ-15,000 ישראלים, בעוד שבצד הירדני מתגוררים כ-85,000 תושבים.

סודות גיאולוגיים, אקלים ייחודי וטבע משתנה

הגיאולוגיה של הבקעה חושפת את היותה תפר פעיל בין לוחות טקטוניים. תנועות אופקיות לאורך השבר הסורי-אפריקני אחראיות להזחת סלעים דרמטית, כפי שמוכח מהיסטוריית שכבות הסלע. האקלים? חם ויבש במיוחד, תוצאה של אפקט מדבר צל גשם טבעי, שבו אוויר יורד ומתחמם בלחץ ומונע כניסת לחות, ההופך את דרום הבקעה להמשך ישיר של מדבר יהודה. הצומח מגיב למגוון התנאים: מבתות ים תיכוניות במורדות השומרון המזרחיים, בהן פורחים שיחי קידה שעירה, דרך צמחיית מדבר ושיחי רותם המדבר בבתרונות הקירטון, ועד צמחיית מלחות ייחודית במישורים כמו מלחית אשונה ומיני אשל ואוכם, ובגאון הירדן – מישור ההצפה של הנהר – פורחים עצי צפצפת הפרת ואשל היאור לאורך גדות הנהר.

עבר מפואר, עתיד ביטחוני: ההתיישבות בבקעה

הבקעה היא מוקד היסטורי עשיר, מאתרים פרהיסטוריים, כמו אלה שסמוך לגלגל ויריחו המעידים על ראשית העיור בארץ, ועד סיפורי התנ"ך, כמו הקשר לגלגל ולנביא אלישע. בתקופות מאוחרות יותר, נבנו כאן מבצרים אסטרטגיים, כמו אלכסנדריון בסרטבה, והאזור היה מרכז דתי ותרבותי, במיוחד עם עליית הנצרות ופעילות יוחנן המטביל. לאחר מלחמת ששת הימים, החלה ההתיישבות הישראלית, בהובלת תוכנית אלון. תוכנית זו, שזכתה לקונצנזוס רחב, יצרה שדרה כפולה של יישובים – קו יישובים לאורך כביש הבקעה וקו נוסף לאורך ציר "כביש אלון" במורדות מזרח השומרון – במטרה לייצר גבולות בני הגנה לישראל. האזור, שכינויו "ארץ המרדפים", ידע מאבק ביטחוני אינטנסיבי מול חדירות מחבלים מירדן, אך פעילות נחושה של חטיבת הבקעה ושיתוף פעולה עם הצבא הירדני החזירו את השקט. כיום, בעקבות הסכם אוסלו ב', מרבית שטחי הבקעה מוגדרים כשטחי C, מה שמדגיש את חשיבותה האסטרטגית והביטחונית לישראל.

ייטב: קהילה שיתופית פורחת ובעלת שורשים עמוקים

ייטב הוא מושב בבקעת הירדן, שיתופי ייחודי בעל אופי קיבוצי, הממוקם בלב בקעת הירדן ונמנה על יישובי המועצה האזורית בקעת הירדן. היישוב, הקרוי על שם מנהיג "אחדות העבודה" יצחק טבנקין, החל את דרכו בדצמבר 1970 כהיאחזות נח"ל "נערן" על ידי גרעינים של הקיבוץ המאוחד. הוא אוזרח בנובמבר 1976 על ידי גרעין של הצופים ואנשי קיבוץ גבעת חיים. בראשיתו, התבסס היישוב על חקלאות ונגרייה. למרות קשיי גיוס חברים לאורך השנים, נקודת מפנה משמעותית הייתה ב-1993, כאשר קבוצה של עולים מברית המועצות, חלקם סובוטניקים, עלתה למקום והקימה במקום מושב שיתופי. זאת לאחר שראש הממשלה יצחק רבין הדגיש בפניהם את חשיבות בקעת הירדן כגבול ביטחון של המדינה. כיום, תושבי ייטב עוסקים במגוון רחב של תחומי עיסוק, הן בחקלאות מפותחת, הכוללת גידולי תמרים ופלפלים לייצוא, והן במקצועות חופשיים ובעבודה ביישובי הסביבה ובירושלים. היישוב מציע חיי קהילה עשירים, הכוללים צרכנייה, מרפאה, בית כנסת, מקווה, בריכת שחייה, מוסך, מספרה, סטודיו לעיצוב גרפי, וקליניקה לנטורופתיה. בסמוך ליישוב נמצאים אתרים בעלי עניין היסטורי וטבעי, כגון אנדרטת הנ"ד המרשימה, המנציחה את זכרם של 44 חיילי גדוד 890 ו-10 אנשי צוות אוויר שנספו באסון מסוק ב-1977, וכן שמורת ייט"ב הפראית, הכוללת קניונים יפים של נחל ייט"ב, מערות, מצוקים ושרידי אמות מים.

גיתית: התיישבות משולבת במורדות השומרון המזרחיים

גיתית היא התנחלות ומושב ייחודית הממוקמת בגבול בקעת הירדן והשומרון, ומשתייכת לארגון משקי חרות בית"ר ולמועצה האזורית בקעת הירדן. היישוב, המשתרע על שטח של כ-1,500 דונם ומאכלס כ-120 משפחות, שוכן במיקום אסטרטגי המשקיף על הבקעה, מול המבצר הקדום סרטבה. גיתית החלה את דרכה כהיאחזות נח"ל באוגוסט 1972, על אדמות שסומנו לצורך אימונים, תהליך שלווה בביקורת ציבורית מסוימת. שמו של היישוב, שנבחר על ידי אלוף הפיקוד דאז רחבעם זאבי, על שם כלי נגינה עתיק, מזכיר את צורת הבקעה עליה משקיף היישוב. ההיאחזות אוזרחה בדצמבר 1975 על ידי משקי חרות בית"ר, ולאחר תקופה של פעילות כמושב שיתופי, השתנתה למושב "רגיל". המושב התמודד בראשיתו עם קשיים כלכליים, אך קיבל סיוע והדרכה מהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. נקודת מפנה משמעותית התרחשה ב-2003, כאשר, עקב היענות נמוכה של מצטרפים חדשים, הוחלט ביישוב לפתוח את שעריו גם למשפחות דתיות. מהלך זה הוביל להקמת ישיבה גבוהה במקום ולצמיחתו של גרעין דתי-לאומי. נכון לשנת 2024, גיתית היא מושב בעל אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים, הממשיך לשלב חקלאות משגשגת, הכוללת גידולי תאנים, ענבים, ומטעי תמרים נרחבים (בבעלות שיתופית ופרטית), לצד חוות לולים לגידול פטם. חיי הקהילה מגוונים ופעילים, וכוללים סניף של תנועת הנוער בני עקיבא, תחנת דלק, חווה סולארית, פאב מקומי וספרייה. בכניסה ליישוב ניצבת אנדרטה מרגשת לזכר חמישה חיילים שנהרגו מפגיעת מוקש קטלני ב-1974, בה נערך טקס זיכרון שנתי.

אלמגור ומחולה: נקודות אור של ביטחון וצמיחה בצפון הבקעה

אלמגור, מושב בבקעת הירדן, הממוקם במדרונות רמת כורזים, מצפון לכנרת, והוא היישוב הצפוני ביותר בתחום המועצה האזורית עמק הירדן. שמו, שפירושו "בלי מגור" (פחד), נבחר כדי לסמל את רוח הגבורה והחוסן של המתיישבים באזור גבול רגיש זה. המושב הוקם בדצמבר 1961 כהיאחזות נח"ל, כחלק מתוכנית אסטרטגית לחיזוק ההתיישבות מול קו הגבול הסורי. אלמגור ידעה לאורך שנותיה הראשונות אירועים ביטחוניים קשים ומתמשכים, כולל פגיעות ממוקשים סוריים ואירועי ירי, ואלה מונצחים בכבוד בשתי אנדרטאות ביישוב: אנדרטה לזכר קרב תל מוטילה מ-1951, ואנדרטת "המגל והחרב" בכניסה המערבית ליישוב, המנציחה את זכרם של נופלים מאש סורית. המושב אוזרח בספטמבר 1965 ולאורך השנים התמודד עם אתגרים כלכליים, כולל חובות שרובם נמחקו בהסדר חובות המושבים. כיום, מרבית משפחות אלמגור עוסקות בחקלאות מגוונת ורווחית, הכוללת גידולי פרחים, מנגו, ליצ'י ובננות, ורבות מפעילות עסקי תיירות כגון צימרים.

מחולה, מושב דתי לאומי בצפון בקעת הירדן, ממוקמת על קו התפר שבין בקעת הירדן לעמק בית שאן. שמה המקראי, "אבל מחולה", קשור לסיפורי גדעון והנביא אלישע, ומזוהה עם תלים ארכיאולוגיים סמוכים. מחולה הוקמה כהיאחזות נח"ל בפברואר 1968, כאחת ההיאחזויות הראשונות בבקעה לאחר מלחמת ששת הימים, על אדמות נפקדים. באר מים שנקדחה בסוף 1970 איפשרה הרחבת הפעילות החקלאית, וכיום תושביה מתפרנסים בעיקר מגידולי תבלינים ירוקים טריים, תמרים והדרים, לצד לולים ורפתות לגידול בקר. בשנת 1978, המושב ביטל את השיתופיות, ובשנת 2001 הוקם בסמוך לו מאחז גבעת סלעית, וב-2016 נוסף מאחז שירת העשבים, המעידים על התפתחות והתרחבות ההתיישבות. מחולה ממשיכה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, כפי שאירע ביום הכיפורים 2022 עם הצתת משק חקלאי שהוכרה כאירוע טרור לאומני. המושב מציע שירותי קהילה ענפים, מבית כנסת פעיל, תנועת נוער בני עקיבא, וצרכנייה, ועד מוסדות חינוך כגון גנים ופעוטונים. לאחרונה, נחנך שביל טיול מיוחד באורך 2.5 ק"מ בין מחולה לשדמות מחולה, לזכר נופלי הבקעה ולמען אחדות העם, לצד אתרי טבע סמוכים כמו שמורת נביעות מחולה וארץ המעיינות ששופצו והונגשו.

בקעת הירדן היא פסיפס מרתק של גיאוגרפיה, היסטוריה וקהילות חזקות. האם תרצה להעמיק בפרטים נוספים או לדון בנושא אחר?