דלקת מפרקים

דלקות מפרקים: מגוון מחלות והשפעתן הרחבה

דלקות מפרקים הן מכלול רחב של למעלה ממאתיים מצבים רפואיים שונים, המתאפיינים בנזק למפרקי הגוף. קבוצת מחלות זו היא גורם מרכזי לנכות, במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 65, אך תוקפת גם צעירים וילדים. הגורמים לדלקות מפרקים מגוונים וכוללים מחלות אוטואימוניות (כמו פסוריאזיס), שקיעת גבישים (למשל שיגדון), זיהומים (דלקת מפרקים זיהומית), טראומה גופנית, נטייה גנטית, שימוש יתר במפרק וגיל מתקדם. הסיווג הראשוני הוא לפי מספר המפרקים המעורבים: דלקת במפרק אחד (מונוארתריטיס) לעומת דלקת במספר מפרקים (פוליארתריטיס), שמתחלקת בהמשך לפי מיקום ומספר המפרקים הנפגעים ואף מעורבות של עמוד השדרה. הבנה כוללת של קבוצת מחלות זו חיונית להתמודדות נכונה.

דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס): שחיקת הסחוס והשלכותיה

דלקת מפרקים ניוונית (OA), המכונה גם אוסטאוארתריטיס או "שחיקת סחוס", היא הפרעה מפרקית נפוצה ביותר, המופיעה בכ-50% מהאוכלוסייה מעל גיל 60. הדלקת במחלה זו היא לרוב משנית, והבעיה העיקרית היא אובדן סחוס מפרקי וצמיחת בליטות עצם (אוסטאופיטים). הפתופיזיולוגיה של OA כוללת הפרת שיווי המשקל בין בנייה לשחיקה בסחוס, המובילה לירידה הדרגתית בכמות הסחוס ושינויים בעצם. OA יכולה להיות ראשונית (אידיופטית, קשורה לגיל) או שניונית, הנובעת מטראומה, הפרעות מבניות או מחלות אחרות. המחלה פוגעת במיוחד במפרקים נושאי משקל כמו הברכיים והירכיים, בעמוד השדרה ובמפרקי אצבעות הידיים, שם היא יכולה להתבטא בקשרירי הברדן ובוכרד.

דלקת מפרקים שיגרונית (ראומטואיד ארתריטיס): מחלה אוטואימונית רב-מערכתית

דלקת מפרקים שיגרונית (RA) היא מחלה אוטואימונית כרונית ורב-מערכתית, הפוגעת בכ-0.5%–1% מהאוכלוסייה, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים. זוהי מחלה מתקדמת הגורמת להרס הדרגתי ועיוותים במפרקים, ולרוב מתאפיינת בפגיעה סימטרית. הגורמים ל-RA משלבים נטייה גנטית משמעותית עם גורמים סביבתיים כמו עישון, זיהומים נגיפיים וחיידקיים. מבחינה פתופיזיולוגית, RA מתחילה בתגובת חיסון עצמי נגד הקרום הסינוביאלי, המובילה להפרשת נוגדנים (כמו פקטור ראומטואידי ו-Anti-CCP) ולהפרשת ציטוקינים הגורמים להרס סחוס ועצם. בנוסף לפגיעה המפרקית, RA יכולה להשפיע על מערכות גוף רבות אחרות, ובין היתר לגרום לנודולים תת-עוריים, תסמונת סיוגרן, מעורבות ריאתית, לבבית, וסקוליטיס והפרעות המטולוגיות.

אבחון דלקות מפרקים: מסע בלשי אחר הסימנים והתסמינים

אבחון מדויק של דלקת מפרקים דורש תהליך יסודי המתחיל בלקיחת אנמנזה מפורטת, הכוללת בירור תסמינים כמו כאב, נוקשות מפרקית, עייפות וחוסר יציבות. ניתוח מאפייני התסמינים מסייע להגיע לאבחנה מבדלת; לדוגמה, כאבים חמורים ומהירים במפרק אחד יכולים להעיד על שיגדון, בעוד כאבים המחמירים במאמץ אופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. הבדיקה הפיזיקלית כוללת הערכה של המפרקים הכואבים, חיפוש סימני דלקת מקומיים (נפיחות, אדמומיות, חום מקומי) והערכת טווחי תנועה. בדיקות עזר חיוניות: בדיקות דם לזיהוי מדדי דלקת (CRP, שקיעת דם) ונוגדנים עצמיים (פקטור ראומטואידי, Anti-CCP), תוך מודעות לכך שאחוז ניכר מהחולים מציג מדדי דלקת תקינים. בדיקות הדמיה (רנטגן, MRI) מסייעות לזהות שינויים מבניים, ושאיבת נוזל סינוביאלי מאפשרת ניתוח מעבדתי של הנוזל.

עקרונות הטיפול בדלקות מפרקים: גישה מותאמת ורב-תחומית

הטיפול בדלקות מפרקים מותאם אישית ומבוסס על האבחנה המדויקת. המטרה העיקרית היא שימור ושיפור איכות החיים והתפקודיות, תוך האטה או דחייה של הפגיעה במפרקים. גישה טיפולית כוללנית משלבת שינויים באורח החיים, טיפולים תרופתיים והתערבויות לא תרופתיות. פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק חיוניים לחיזוק שרירים והגדלת טווחי תנועה. פעילות גופנית סדירה, דיאטה מאוזנת והפחתת משקל מקלים על המפרקים. הטיפול התרופתי כולל משככי כאבים, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) וקורטיקוסטרואידים. במקרים של שיגדון, ניתנות תרופות המפחיתות חומצת שתן. טיפולים מתקדמים כמו הזרקות חומצה היאלורונית נחקרים.

טיפולים מתקדמים לדלקת מפרקים שיגרונית: עידן חדש של התמודדות

הטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית עבר מהפכה עם התפתחות תרופות חדשניות. עקרון הטיפול המרכזי הוא טיפול אגרסיבי ומוקדם להשגת רמיסיה ומניעת נזק בלתי הפיך. מתוטרקסט היא תרופת קו ראשון במצבים בינוניים עד קשים, ולרוב משולבת עם DMARDs סינתטיים נוספים. התרופות הביולוגיות (Biologic DMARDs) חוללו מהפכה, והן מכוונות באופן ספציפי נגד ציטוקינים ומולקולות מעורבות בדלקת, כמו TNF-α. דוגמאות כוללות אינפליקסימאב, אדאלימומאב ואטאנרצפט, שהוכיחו יעילות מרשימה. קיימות גם תרופות ביולוגיות הפועלות על תאי T (אבטספט) או תאי B (ריטוקסימאב). סטרואידים ניתנים במצבי התלקחות או כטיפול כרוני במינון נמוך. במקרים חמורים, נשקלות התערבויות ניתוחיות כמו החלפת מפרקים מלאכותיים.

התמודדות יומיומית, מחקר ושיפור איכות החיים

חיים עם דלקות מפרקים דורשים התמודדות יומיומית מורכבת. מעבר לטיפול הרפואי, נדרשת גישה הוליסטית הכוללת ניהול כאב, שמירה על טווחי תנועה וחיזוק שרירים. למרות שרוב דלקות המפרקים הן כרוניות וחסרות מרפא, הטיפולים הקיימים והמתפתחים מאפשרים שליטה יעילה במחלה, הפחתת כאב, שיפור תפקוד ודחיית נזק בלתי הפיך. המחקר בתחום מתקדם ללא הרף, ופותחו תרופות וטיפולים חדשניים המעניקים תקווה. שינויים באורח החיים, תמיכה רגשית ושיתוף פעולה הדוק עם צוות רפואי רב-תחומי הם המפתח לשיפור משמעותי באיכות החיים. ההתקדמות בטיפולים מאפשרת כיום למטופלים רבים להשיג הפוגה משמעותית ולשמר אורח חיים פעיל ופרודוקטיבי.